כאב בעקב בספורט: מה זה פסציאיטיס פלנטרי, מי בסיכון וכיצד חוזרים לריצה בבטחה

כאב חד בעקב בצעד הראשון בבוקר, תחושת דקירה בתחתית כף הרגל לאחר ריצה ארוכה, או אי-נוחות מתמשכת שמקשה על כל אימון — אלו הם הסימנים הקלאסיים של פסציאיטיס פלנטרי (Plantar Fasciitis), אחת מפציעות הספורט הנפוצות ביותר בעולם. המחלה אחראית לכ-10–15% מכלל פציעות הרגל המטופלות אצל רופאים אורתופדיים, ומשפיעה על רצים, מטיילים, שחקני כדורסל, וכל מי שנמצא על הרגליים שעות ארוכות. הבשורה הטובה: עם אבחון נכון וטיפול מתאים, מרבית הספורטאים מחלימים מלאה.

מהי ספחת כף הרגל (Plantar Fascia)?

הספחת הפלנטרית היא רצועת רקמה חזקה ועבה המתפרשת לאורך תחתית כף הרגל — מעצם העקב ועד לשורש האצבעות. תפקידה העיקרי הוא לתמוך בקשת כף הרגל ולספוג זעזועים בכל צעד. כאשר הספחת נמתחת יתר על המידה שוב ושוב — בשל אימונים אינטנסיביים, שינוי פתאומי בעצימות, או גורמים ביומכניים — מתפתח תהליך של מיקרו-קרעים ודלקת בנקודת ההתחברות לעקב. תהליך זה הוא פסציאיטיס פלנטרי.

מי בסיכון?

פסציאיטיס פלנטרי יכולה לפגוע בכל אחד, אך גורמי הסיכון הבאים מגבירים משמעותית את הסיכוי לפציעה:

• רצים ומסיימי מרתון: הגדלה חדה במרחק הריצה השבועי (מעל 10% בשבוע) היא הגורם המוביל.
• קשת גבוהה או שטוחה: שתי הקצוות של קשת כף הרגל מגבירות את העומס על הספחת.
• נעליים לא מתאימות: נעלי ריצה ישנות, בלות או חסרות תמיכה מספקת.
• קיצור שרירי שוק ואכילס: גמישות ירודה מגבירה את המשיכה על הספחת.
• עלייה במשקל: עלייה פתאומית בעומס על כף הרגל — גם בספורטאים.
• שטח ריצה קשה: ריצה ממושכת על אספלט קשה או ריצה על במה עקבית.
• גיל 40–60: השכיחות עולה עם הגיל עקב ירידה בגמישות הרקמות.

הסימנים שלא כדאי להתעלם מהם

הסימן האופייני ביותר הוא כאב בצעד הראשון בבוקר — תחושת דקירה חדה בעקב שמוקלת לאחר כמה דקות של הליכה. תופעה זו נגרמת מכיוון שבלילה, כשהרגל ב"מנוחה", הספחת מתקצרת ומתרפאת חלקית, ואז מתמתחת בחדות עם הצעד הראשון. סימנים נוספים כוללים:

• כאב בתחתית העקב שמתגבר לאחר פעילות גופנית ממושכת (ולא תמיד במהלכה).
• רגישות למגע בנקודה ספציפית בחלק הפנימי של העקב.
• כאב שמתגבר לאחר עמידה ממושכת או לאחר ישיבה ממושכת.
• תחושת ביצוע קטנה כשקמים מכיסא לאחר מנוחה.

חשוב: כאב בעקב אינו תמיד פסציאיטיס. גורמים אחרים כמו שבר מאמץ בעצם העקב, מלכודת עצב, או קרע בספחת דורשים אבחון שונה לחלוטין — ולכן יש לפנות לאורתופד לבירור.

כיצד מאבחנים?

האבחון הוא בעיקרו קליני — בבדיקה גופנית, הרופא ישים לב לנקודת הכאב המדויקת, לגמישות הרצועות, ולאופן ההליכה. בדיקות הדמיה כוללות:

• אולטרסאונד: מאפשר לראות עיבוי ודלקת בספחת בזמן אמת — בדיקת הבחירה הראשונה.
• MRI: שמורה למקרים מסובכים יותר, כשרוצים לשלול קרע חלקי בספחת או שבר מאמץ.
• צילום רנטגן: יכול להראות "דורבן עקב" (פקעת עצם) — אך הדורבן עצמו לא גורם לכאב; הוא סימן לעומס כרוני.

אפשרויות הטיפול: מהשמרני לפולשני

מחקרים מראים שכ-90% מהמטופלים מחלימים מפסציאיטיס פלנטרי תוך 6–12 חודשים עם טיפול שמרני בלבד. עם זאת, חשוב לא להתעלם ולא לחזור לאימונים מוקדם מדי.

טיפולים שמרניים (שלב ראשון)

• מתיחות ממוקדות: מתיחות לספחת הפלנטרית ולשרירי השוק — 3 פעמים ביום, לפני הצעד הראשון בבוקר. זוהי ההתערבות היחידה עם הוכחה הטובה ביותר בספרות.
• הורדת עומסים: הפחתה זמנית של נפח האימון, מעבר לשטחים רכים.
• מדרסים אורתופדיים: מדרס עם תמיכה לקשת ורפידה לעקב מפחיתים עומס על הספחת.
• ספליינט לילה (Night Splint): גבס או סד שמחזיק את הרגל בזווית 90 מעלות בלילה — מונע את הקיצור הלילי ומפחית כאב בבוקר.
• טיפול קרח ונוגדי דלקת: שימוש ב-NSAID למשך זמן קצר להפחתת דלקת חריפה.
• פיזיותרפיה: חיזוק שרירי הרגל, שיפור ביומכניקה ותרגילי בלתי-עומס.

טיפולים מתקדמים (שלב שני)

• הזרקות PRP (פלזמה עשירה בטסיות): הזרקת גורמי גדילה אוטולוגיים לאזור הפציעה — מחקרים מראים יעילות בהפחתת כאב לאורך זמן, במיוחד במקרים כרוניים.
• גלי הדף (ESWT — Extracorporeal Shock Wave Therapy): גלי אנרגיה ממוקדים לאזור הדלקת — אחת מהאפשרויות המומלצות יותר לפסציאיטיס כרוני עקשן.
• הזרקת קורטיזון: יעילה לטווח קצר, אך מחקרים מראים שפשוטה מדי יכולה לגרום לניוון הספחת ואף לקרע — לכן ניתנת בזהירות ובמינון מוגבל.

ניתוח — מתי?

ניתוח שחרור הספחת מיועד לפחות מ-5% מהמטופלים, אך רק לאחר שנכשלו לפחות 6–12 חודשים של טיפול שמרני מקיף. הניתוח מבוצע לרוב ארתרוסקופית, עם חזרה לפעילות מלאה תוך 3–6 חודשים.

חזרה בטוחה לספורט

אחת הטעויות הנפוצות ביותר היא חזרה מוקדמת לאימונים. הספחת הפלנטרית מחלימה לאט — הרקמה מתחזקת בהדרגה ודורשת תהליך של הסתגלות מחדש. פרוטוקול החזרה מומלץ כולל:

1. ריצה בעצימות נמוכה על שטחים רכים תחילה.
2. עלייה הדרגתית של לא יותר מ-10% במרחק שבועי.
3. חיזוק ייעודי של שרירי הרגל לפני חזרה לסף מרחק גבוה.
4. בחירת נעליים מתאימות או מדרסים בהתאם לצורך האישי.

שאלות ותשובות

האם דורבן עקב הוא אותו הדבר כמו פסציאיטיס פלנטרי?

לא בדיוק. "דורבן עקב" הוא פקעת עצם קטנה הנוצרת כתגובה לעומס כרוני על הספחת, ונמצאת בכ-50% מהאנשים עם פסציאיטיס — אך גם בהרבה אנשים ללא כאב. הכאב עצמו נגרם מהדלקת בספחת, לא מהדורבן.

האם אפשר להמשיך להתאמן עם פסציאיטיס?

בדרך כלל — כן, בהגבלות. פעילות ברמת כאב נמוכה (עד 3/10) אינה מזיקה בדרך כלל. עם זאת, אימוני ריצה עצימים בזמן דלקת פעילה עלולים לגרום לקרע מלא בספחת — סיבוך חמור שדורש זמן החלמה של חודשים. יש להתייעץ עם האורתופד לפני המשך אימונים.

כמה זמן לוקח הטיפול?

בממוצע, 80–90% מהמטופלים מחלימים תוך 6–12 חודשים עם טיפול שמרני עקבי. מקרים כרוניים (מעל שנה) דורשים גישה רב-מקצועית ולעתים טיפולים מתקדמים כגון PRP או ESWT.

האם הזרקת קורטיזון פותרת את הבעיה?

הקורטיזון מפחית כאב לטווח קצר, אך אינו מרפא את הסיבה השורשית. יתרה מזאת, הזרקות חוזרות ונשנות עלולות להחליש את רקמת הספחת ולהגביר סיכון לקרע. מומלץ להגביל ל-1–2 הזרקות לכל היותר.

הסתייגות רפואית: המידע במאמר זה נועד למטרות הסברה כללית בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי מקצועי. כאב בעקב יכול לנבוע מגורמים שונים הדורשים אבחון פרטני. לקביעת פגישה ואבחון מדויק, פנו לד"ר גיא מעוז — מנתח אורתופד, מומחה ברך וכתף, במרפאה הפרטית.