האם ידעתם כי כ-30% מהאנשים מעל גיל 60 מסתובבים עם ממצא של קרע בגיד הכתף רוטטור קף בבדיקת ה-MRI, מבלי לחוש כאב כלל? הנתון המפתיע הזה ממחיש את הפער המשמעותי שקיים לעיתים בין הממצא המכני לבין התפקוד בפועל, ומדגיש מדוע האבחנה אינה תמיד מחייבת פתרון כירורגי מיידי.
אני מבין היטב את תחושת חוסר האונים המלווה כאב לילי המפריע לשינה או חולשה משמעותית המגבילה אתכם בביצוע פעולות יומיומיות פשוטות. המטרה שלי היא להעניק לכם את הכלים להבין את ההבדל בין קרע חלקי למלא, לפענח את תוצאות הדימות ולבחור את מסלול הטיפול המדויק ביותר להשבת תפקוד הכתף שלכם. במדריך המקיף לשנת 2026, נסקור את אפשרויות הטיפול השונות, החל משיקום שמרני שהוכח כיעיל בקרב 70% מהמטופלים ועד לשיטות הניתוחיות המתקדמות ביותר, כדי שתוכלו לקבל החלטה מושכלת בדרך לחזרה לפעילות מלאה ולשינה רציפה ללא כאב.
נקודות מפתח
- הבנה של סוג הקרע (טראומטי מול ניווני) היא הצעד הראשון והקריטי בהתאמת הטיפול המדויק למצבכם האישי.
- זיהוי "דגלים אדומים" כמו חולשה משמעותית בהרמת היד או כאב לילי עשויים להעיד על קרע בגיד הכתף רוטטור קף הדורש בירור רפואי מעמיק.
- ניתוח אינו תמיד הכרחי; טיפול שמרני ושיקום פיזיותרפי ממוקד מובילים לשיפור תפקודי משמעותי בקרב כ-70% מהמטופלים עם קרעים ניווניים.
- טכנולוגיית הארתרוסקופיה המודרנית מאפשרת תיקון זעיר-פולשני המפחית את הכאב שלאחר הניתוח ומאיץ את תהליך החזרה לשגרה.
- הצלחת הטיפול הכירורגי תלויה במידה רבה בשמירה קפדנית על פרוטוקול שיקום הדרגתי המכבד את זמן הריפוי הביולוגי של הגיד לעצם.
מהו קרע בגידי השרוול המסובב (Rotator Cuff) וכיצד הוא נוצר
מפרק הכתף הוא המפרק בעל טווח התנועה הגדול ביותר בגוף האדם, אך הגמישות הזו מגיעה עם מחיר של יציבות מופחתת. כדי לשמור על ראש הזרוע במרכז המכתש (הגלנואיד) בזמן תנועה, הגוף מסתמך על מערכת מורכבת של ארבעה שרירים וגידיהם המכונה "השרוול המסובב". הגידים הללו – הסופרספינטוס, האינפרספינטוס, הטרס מינור והסובסקפולריס – עוטפים את המפרק כמעין שרוול ומאפשרים לנו להרים את היד, לסובב אותה ולבצע פעולות יומיומיות פשוטות כמו סירוק השיער או לבישת חולצה.
מצב של קרע בשרוול המסובב מתרחש כאשר אחד או יותר מהגידים הללו נפגע. הגיד הפגיע ביותר מבין הארבעה הוא הסופרספינטוס, הממוקם בחלק העליון של הכתף. הסיבה לרגישותו הגבוהה נעוצה במיקומו האנטומי: הוא עובר במרווח צר מאוד מתחת לעצם האקרומיון. בכל פעם שאנו מרימים את היד, הגיד חשוף ללחץ מכני מסוים. בנוסף, בגיד זה קיימת "אזור קריטי" שבו אספקת הדם דלה יחסית. המחסור באספקת דם תקינה מקשה על הגיד להחלים מפגיעות קטנות, מה שמוביל לאורך זמן להתפתחות של קרע בגיד הכתף רוטטור קף על רקע שחיקה מצטברת.
סוגי קרעים: מההבדל בין קרע חלקי לקרע בעובי מלא
כשאנו בוחנים את חומרת הנזק, האבחנה הראשונה והחשובה ביותר היא עובי הקרע. קרע חלקי (Partial-thickness) משמעו שהגיד ניזוק אך הוא עדיין מחובר לעצם הזרוע. קרעים אלו יכולים להיות כואבים מאוד, אך הם שומרים על המשכיות מבנית. לעומת זאת, קרע בעובי מלא (Full-thickness) פירושו ניתוק מוחלט של הגיד מהעצם. במצב כזה, הגיד עלול להתחיל לסגת (Retraction) לכיוון השריר, תהליך שעלול להקשות על תיקון עתידי אם לא יטופל בזמן. במקרים מורכבים יותר, אנו פוגשים קרעים מסיביים המערבים שני גידים או יותר, מה שמוביל לאובדן כוח משמעותי וחוסר יציבות של המפרק כולו.
גורמי סיכון והתפתחות השחיקה בכתף
הגורם המכריע ביותר להתפתחות קרעים הוא הגיל, שכן איכות הרקמה הולכת ויורדת עם השנים. מחקרים מראים כי מעל גיל 60, כ-50% מהאוכלוסייה סובלים מדרגה כלשהי של נזק בגידים, גם אם אינם חשים כאב. לצד הגיל, קיימים גורמים נוספים המאיצים את התהליך:
- פעילות מאומצת מעל גובה השכם: עובדי כפיים (צבעים, נגרים) או ספורטאים (טניסאים, שחיינים) המבצעים תנועות הרמה חוזרות ונשנות.
- תסמונת הצביטה (Impingement): מבנה גרמי מסוים של עצם האקרומיון המקטין את המרווח שבו עובר הגיד וגורם לחיכוך מתמיד.
- קרע טראומטי מול ניווני: בעוד שרוב הקרעים הם ניווניים ומתפתחים לאיטם, קרע טראומטי נגרם מאירוע פתאומי כמו נפילה על יד מושטת או הרמת משקל כבד באופן חד. במקרים אלו, במיוחד אצל מטופלים צעירים, נדרשת התייחסות דחופה יותר.
חשוב לזכור כי קרע אינו תמיד גזירת גורל. הבנת המנגנון שגרם לפגיעה היא המפתח לבניית תוכנית טיפול אישית, המשלבת בין ניהול הכאב לבין שיפור היציבות הדינמית של הכתף.
תסמינים ואבחון: איך מזהים קרע בגיד הכתף ומה אומר ה-MRI
כאב בכתף הוא אחת התלונות השכיחות ביותר במרפאה האורתופדית, אך כאשר מדובר במצב של קרע בגיד הכתף רוטטור קף, הכאב נוטה להתנהג בצורה ייחודית מאוד. הסימן המובהק ביותר, המדווח על ידי כ-80% מהמטופלים הסובלים מקרע סימפטומטי, הוא כאב לילי עז. הכאב הזה אינו רק מציק; הוא מפריע באופן אקטיבי לשינה ומונע לעיתים קרובות את היכולת לשכב על הצד הפגוע. במהלך היום, הכאב עשוי להחמיר בביצוע פעולות פשוטות הדורשות הרמה של היד מעל גובה השכם, כמו סירוק השיער, לבישת חולצה או הושטת יד למדף גבוה במטבח.
מעבר לכאב, עלינו לשים לב ל"דגלים אדומים" תפקודיים המעידים על נזק מבני. ההבדל הקריטי הוא בין כאב המגביל את התנועה לבין חולשה אמיתית של השריר. אם אתם מרגישים שהיד פשוט "נופלת" כשאתם מנסים להוריד אותה לאט, או שאין לכם כוח פיזי להחזיק אותה באוויר למרות שהכאב נסבל, ייתכן שמדובר בקרע משמעותי. אבחון קרע בגיד הכתף דורש בדיקה קלינית מדוקדקת שבה אני מעריך את כוחו של כל אחד מארבעת הגידים בנפרד ומחפש סימנים של דלדול שריר הנראה לעין.
פענוח בדיקות דימות: אולטרסאונד מול MRI
בדיקת אולטרסאונד היא לרוב הצעד הראשון באבחון. היא זמינה, אינה פולשנית ומאפשרת לנו לראות את הגיד בזמן תנועה דינמית. עם זאת, כאשר אנו שוקלים התערבות כירורגית או כאשר התמונה אינה ברורה, ה-MRI נחשב לתקן הזהב. ה-MRI מספק לנו מידע קריטי שאינו קיים באולטרסאונד, במיוחד בנוגע לאיכות השריר. מונחים כמו "אטרופיה שרירית" או "הסננה שומנית" בדוח הפענוח הם משמעותיים ביותר. הם מעידים על כך שהשריר המחובר לגיד החל להתנוון ולהתחלף ברקמת שומן עקב חוסר שימוש ממושך. מידע זה עוזר לי להעריך את סיכויי ההצלחה של תיקון הגיד ואת פוטנציאל השיקום העתידי שלכם.
אבחנה מבדלת: האם זה קרע או "כתף קפואה"?
חשוב להבחין בין קרע לבין מצבים אחרים המדמים תסמינים דומים. ב"כתף קפואה", למשל, קיימת דלקת והתעבות של מעטפת המפרק הגורמת לנוקשות קשה. ההבדל המרכזי הוא שבכתף קפואה, טווח התנועה מוגבל גם כאשר אני מנסה להזיז את ידכם עבורכם (תנועה פסיבית). בקרע בגיד, התנועה הפסיבית לרוב נשמרת במלואה, אך התנועה האקטיבית שאתם מבצעים בעצמכם היא המוגבלת. לעיתים מדובר רק בבורסיטיס (Bursitis), דלקת בשק הנוזל המגן על הגידים, שניתן לפתור באמצעים שמרניים פשוטים ללא צורך בניתוח. אבחון מדויק בשלב מוקדם הוא המפתח למניעת הדרדרות של קרע קטן למצב מורכב יותר. אם אתם חווים כאב מתמשך המגביל את שגרת חייכם, מומלץ לקבוע ייעוץ מקצועי להערכת מצב הכתף.

הדילמה הטיפולית: מתי לבחור בטיפול שמרני ומתי נדרש ניתוח
ההחלטה על מסלול הטיפול במקרה של קרע בגיד הכתף רוטטור קף היא תהליך מורכב שאינו נשען רק על ממצאי ה-MRI. כרופא, אני בוחן קודם כל את המטופל העומד מולי: מהן הדרישות התפקודיות שלו? האם מדובר בספורטאי פעיל או באדם בגיל השלישי המעוניין בעיקר בשינה רציפה ובפעולות יומיומיות פשוטות? הטיפול חייב להיות מותאם אישית לאורח החיים, שכן המטרה הסופית אינה רק "תיקון הגיד" אלא החזרת איכות החיים.
חשוב להבהיר נקודה ביולוגית קריטית: גיד קרוע, במיוחד כזה שעבר ניתוק מלא מהעצם, אינו מתאחה באופן עצמוני ללא התערבות. עם זאת, היעדר איחוי ביולוגי אינו גוזר אובדן תפקוד. בכ-70% מהמקרים של קרעים קטנים או חלקיים, טיפול שמרני מצליח "ללמד" את השרירים הסובבים, כמו שריר הדלתואיד ומייצבי השכמה, לפצות על הנזק ולהחזיר את הכתף לתפקוד מלא. טיפול ושיקום שמרני מתמקד בניהול כאב באמצעות נוגדי דלקת, פיזיותרפיה ממוקדת ושינוי זמני של הרגלי פעילות, במטרה לאפשר לדלקת המקומית לשקוע ולשפר את המכניקה של המפרק.
הזרקות ביולוגיות וטיפולים משמרים מתקדמים
כאשר הפיזיותרפיה לבדה אינה מספקת את ההקלה הרצויה, אנו משלבים טכנולוגיות ביולוגיות מתקדמות. הזרקת PRP (פלזמה עשירה בטסיות), שעלות סדרה של 3 טיפולים עומדת על כ-6,400 ש"ח, משתמשת בריכוז גבוה של גורמי גדילה המופקים מדם המטופל. אפשרות נוספת היא זריקות אורתוקין, בעלות של כ-9,700 ש"ח לסדרה של 4-5 הזרקות, המבוססות על חלבונים נוגדי דלקת טבעיים המופקים בטכנולוגיה גרמנית.
רבים שואלים על ההבדל בין אלו לבין זריקת קורטיזון שמחירה נמוך משמעותית (כ-420 ש"ח). בעוד שסטרואידים יעילים מאוד בהפחתת כאב מיידית, יש להשתמש בהם במשורה. הזרקות חוזרות עלולות להחליש את רקמת הגיד ולפגוע בסיכויי ההצלחה של ניתוח עתידי. הטיפולים הביולוגיים, לעומת זאת, שואפים לשפר את איכות הרקמה ולטפל בשורש הבעיה.
אינדיקציות לניתוח: מתי אסור לחכות
למרות היעילות של הטיפול השמרני, ישנם מצבים שבהם ההמתנה עלולה לגרום לנזק בלתי הפיך. קרע טראומטי חריף, הנגרם לרוב מנפילה או הרמה חדה של משקל כבד באדם פעיל, מהווה עילה להמלצה על ניתוח מוקדם. במקרים אלו, תיקון מהיר מונע את נסיגת הגיד ואת הפיכת השריר לרקמת שומן שאינה ניתנת לשיקום. בנוסף, אם לאחר תקופה של 3 עד 6 חודשים של טיפול שמרני אינטנסיבי אין שיפור משמעותי בכאב או בתפקוד, או כאשר הקרע גדול ומערב מספר גידים, הניתוח הופך לאפשרות המועדפת למניעת הדרדרות עתידית.
ניתוח לתיקון גידי הכתף (ארתרוסקופיה): התהליך הכירורגי המודרני
כאשר הטיפול השמרני אינו משיג את התוצאה המיוחלת, או במקרים של קרע טראומטי חריף, הניתוח הופך לפתרון המדויק ביותר להשבת התפקוד. כיום, הסטנדרט הטיפולי המקובל הוא ארתרוסקופיה של הכתף. בניגוד לניתוחים הפתוחים שהיו נהוגים בעבר, מדובר בגישה זעיר-פולשנית המבוצעת דרך מספר פתחים קטנים (כ-5 מ"מ כל אחד). טכניקה זו מאפשרת לי לצפות במפרק בחדות גבוהה, להגן על השרירים הסובבים ולהפחית משמעותית את רמת הכאב שלאחר הניתוח.
ההכנה לניתוח בבתי חולים פרטיים מובילים כמו אסותא או רפאל כוללת תכנון מדוקדק המבוסס על ממצאי ה-MRI. ביום הניתוח, צוות ההרדמה משלב לרוב בין הרדמה כללית לבין חסם עצבי (בלוק). החסם העצבי הוא מרכיב קריטי בניהול הכאב המודרני; הוא מרדים את אזור הכתף למשך 12 עד 24 שעות לאחר הניתוח, מה שמאפשר התעוררות נינוחה יותר ותחילת תנועה מוקדמת. במהלך התיקון, אנו משתמשים בעוגנים מתקדמים העשויים מחומרים נספגים או מרוכבים (Bio-composite), המתחברים לעצם ומחזיקים את הגיד במקומו באמצעות תפרים חזקים במיוחד עד להשלמת הריפוי הביולוגי.
שלבי הניתוח: מה קורה בחדר הניתוח?
התהליך הכירורגי מתחיל בסריקה יסודית של חלל המפרק. בשלב הראשון, אני מבצע דה-בריידמנט (Debridement) – ניקוי של רקמות דלקתיות ושאריות גיד פגועות המפריעות לתנועה. לאחר מכן, אנו מכינים את "מיטת הגיד" על גבי עצם הזרוע. שלב זה כולל חשיפה עדינה של העצם באזור החיבור הטבעי של הגיד כדי לעודד צמיחת כלי דם ואיחוי ביולוגי טוב יותר. לבסוף, הגיד מקובע למקומו בטכניקה של "שורה כפולה" או "גשר תפרים" המפזרת את העומס בצורה אופטימלית ומגדילה את שטח הפנים של המגע בין הגיד לעצם.
סיכונים וסיבוכים אפשריים בתיקון גידים
למרות שיעורי הצלחה גבוהים העומדים על כ-85% מבחינת שביעות רצון ותפקוד, חשוב לנהל שיח פתוח על הסיכונים. הסיכון המרכזי במקרה של קרע בגיד הכתף רוטטור קף הוא קרע חוזר, במיוחד אצל מטופלים מעל גיל 70 או בקרעים מסיביים עם איכות שריר ירודה. סיבוך נוסף עשוי להיות נוקשות פוסט-ניתוחית (כתף קפואה), המתרחשת לעיתים כתגובה דלקתית של הגוף לניתוח. ניסיון המנתח בבחירת טכניקת התפירה הנכונה, יחד עם הקפדה של המטופל על פרוטוקול השיקום, הם הגורמים המכריעים בצמצום סיכונים אלו והבטחת תוצאה ארוכת טווח. אם אתם שוקלים פתרון כירורגי, מומלץ לקבוע ייעוץ מקצועי לקראת ניתוח כתף כדי לבחון את התאמתכם לתהליך.
פרוטוקול ההחלמה והשיקום: הדרך לחזרה מלאה לפעילות
הניתוח המוצלח ביותר הוא רק מחצית הדרך להחלמה. כדי להבטיח שהתיקון של קרע בגיד הכתף רוטטור קף יחזיק מעמד לאורך שנים, עלינו לכבד את הקצב הביולוגי של הגוף. הגיד זקוק לכ-12 שבועות כדי להשלים איחוי ראשוני לעצם, וכל עומס מוקדם מדי עלול לסכן את שלמות התפרים. לכן, אני תמיד מסביר למטופליי כי השיקום הוא 50% מהצלחת התהליך; המנתח מבצע את התיקון הכירורגי, אך המטופל והפיזיותרפיסט הם אלו שבונים את איכות התנועה והכוח מחדש.
בששת השבועות הראשונים שלאחר הניתוח, המתלה (Sling) הוא השותף הצמוד שלכם. תפקידו אינו רק להקל על הכאב, אלא לשמש מחסום פיזי המגן על התיקון מפני תנועות פתאומיות או לא רצוניות. ניהול הכאב בתקופה זו מתבצע בשילוב של קירור מקומי אינטנסיבי וטיפול תרופתי הדרגתי, כאשר המטרה היא לאפשר לכם להתחיל בתרגילי פיזיותרפיה פסיביים ללא סבל מיותר. הנתונים מראים כי כ-85% מהמטופלים המקפידים על תוכנית התרגול הביתית מדווחים על שביעות רצון גבוהה מהתוצאה התפקודית הסופית.
שלבי הפיזיותרפיה לאחר הניתוח
השיקום מחולק לשלושה שלבים עיקריים, כאשר כל שלב מהווה בסיס לבא אחריו:
- שבועות 0-6 (שלב ההגנה): המיקוד הוא בשמירה על טווחי תנועה פסיביים. הפיזיותרפיסט מזיז את היד עבורכם כדי למנוע נוקשות מבלי להפעיל את השרירים המנותחים.
- שבועות 6-12 (שלב התנועה האקטיבית): לאחר שהגיד התחבר במידה מספקת, אנו מתחילים להפעיל את היד כנגד כוח המשיכה, ללא התנגדות חיצונית, כדי להחזיר את השליטה העצבית-שרירית.
- שלושה חודשים ואילך (שלב החיזוק): זהו השלב שבו אנו מתחילים בבניית כוח וסיבולת באמצעות משקולות וגומיות, במטרה להכין את הכתף לעומסי היומיום והספורט.
חזרה לשגרה: נהיגה, עבודה ופעילות גופנית
אחת השאלות הנפוצות ביותר היא מתי ניתן לחזור לנהוג. לרוב, החזרה להגה מתאפשרת רק לאחר הסרת המתלה והשגת שליטה בסיסית ביד, בדרך כלל סביב השבוע השישי עד השמיני. בנוגע לעבודה, מטופלים במשרות משרדיות יכולים לחזור לעבודה כבר לאחר שבועיים, בעוד שעובדי כפיים נדרשים להמתנה של 4 עד 6 חודשים לפחות. הכתף תתחיל להרגיש "נורמלית" ומשוחררת מכאב ברוב שעות היום סביב החודש השישי, אך חזרה לספורט תחרותי או הנפת משקלים מעל הראש מומלצת רק לאחר כ-9 חודשים, וזאת לאחר שהשגתם לפחות 90% מהכוח בהשוואה ליד הבריאה. להתייעצות מותאמת אישית בנוגע לפציעות ושיקום, מומלץ לפנות לאורתופד מומחה ברך וספורט.
הצעד הבא שלכם לקראת כתף בריאה ומתפקדת
ממצא בבדיקת הדימות אינו מהווה גזירת גורל. בין אם תבחרו במסלול השמרני, המביא לשיפור תפקודי בקרב 70% מהמטופלים עם קרעים ניווניים, ובין אם תזדקקו לתיקון ארתרוסקופי מתקדם, המפתח להצלחה הוא התאמת הטיפול לצרכים התפקודיים הייחודיים שלכם. אבחון מדויק של קרע בגיד הכתף רוטטור קף הוא הבסיס לבניית תוכנית עבודה נכונה המשלבת בין טכנולוגיה רפואית מודרנית לבין התמדה בשיקום הפיזיותרפי המכבד את קצב הריפוי של הגוף.
ד"ר גיא מעוז הוא מומחה לכירורגיה אורתופדית ופציעות ספורט, המכהן כמנתח בכיר בבתי החולים אסותא ורפאל. עם ניסיון עשיר בביצוע תיקוני כתף ארתרוסקופיים מורכבים בטכניקות המתקדמות ביותר, הוא מלווה את מטופליו מהאבחון הקליני הראשוני ועד לחזרה מלאה לפעילות ספורטיבית ותפקודית. לבדיקה קלינית וייעוץ מומחה אצל ד"ר גיא מעוז, צרו קשר עם המרפאה. הכתף שלכם נועדה לנוע, ואנחנו כאן כדי לעזור לכם להחזיר לעצמכם את איכות החיים, השינה הרציפה והביטחון המלא בתנועה.
שאלות ותשובות בנושא קרע בגיד הכתף
האם קרע בגיד הכתף יכול להחלים ללא ניתוח?
קרע מלא בגיד אינו מתאחה מבחינה ביולוגית מעצמו, אך ניתן בהחלט להגיע לתפקוד מלא ולחיים ללא כאב גם ללא התערבות כירורגית. בכ-70% מהמקרים של קרעים ניווניים, טיפול שמרני הכולל פיזיותרפיה ממוקדת מצליח לחזק את השרירים הסובבים כך שהם מפצים על הגיד הפגוע. המטרה בטיפול השמרני היא להחזיר את האיזון המכני למפרק, גם אם הקרע המבני נותר בעינו.
כמה זמן נמשך הכאב לאחר ניתוח לתיקון גידי הכתף?
הכאב העז ביותר מנוהל לרוב בהצלחה ב-24 השעות הראשונות באמצעות החסם העצבי המבוצע בחדר הניתוח. לאחר מכן, מטופלים חווים בדרך כלל אי-נוחות משמעותית במשך 2 עד 3 שבועות, במיוחד בשעות הלילה. רוב המטופלים מדווחים על ירידה דרמטית ברמת הכאב סביב השבוע השישי לאחר הניתוח, אם כי רגישות מסוימת עשויה להופיע בזמן תרגילי הפיזיותרפיה למשך מספר חודשים נוספים.
האם מותר לבצע פעילות גופנית עם קרע חלקי בגיד?
פעילות גופנית מותרת ואף מומלצת, בתנאי שהיא מבוצעת בטווחי תנועה שאינם מעוררים כאב חד. יש להימנע מהרמת משקלים כבדים מעל גובה השכם או מתנועות פתאומיות שעלולות להחמיר את הנזק. הכלל המנחה הוא הקשבה לגוף; אם הכאב במהלך הפעילות או לאחריה עולה על רמה של 3 מתוך 10 בסולם הכאב, יש להוריד את עצימות האימון ולהתייעץ עם הפיזיותרפיסט המטפל.
מהם סיכויי ההצלחה של ניתוח לתיקון השרוול המסובב?
שיעורי ההצלחה של תיקון ארתרוסקופי הם גבוהים מאוד, כאשר כ-85% מהמטופלים מדווחים על שיפור משמעותי בתפקוד ושביעות רצון גבוהה מהתוצאה. הצלחת הניתוח תלויה במספר גורמים קליניים, ביניהם גודל הקרע, איכות רקמת השריר (היעדר הסננה שומנית) והיצמדות קפדנית לפרוטוקול השיקום שנמשך כ-9 חודשים. אצל מטופלים צעירים עם קרע טראומטי חריף, סיכויי האיחוי הביולוגי של הגיד לעצם הם הגבוהים ביותר.
מתי ניתן לחזור לנהוג לאחר הניתוח?
חזרה לנהיגה מתאפשרת בדרך כלל בין 6 ל-8 שבועות לאחר הניתוח. התנאים לחזרה לכביש הם הורדת המתלה באופן קבוע, השגת טווח תנועה המאפשר שליטה מלאה ובטוחה בהגה, והפסקת השימוש בתרופות לשיכוך כאב ממשפחת האופיואידים שעלולות לפגוע בערנות. ההחלטה הסופית צריכה להתקבל בתיאום עם המנתח לאחר הערכת הכוח והשליטה המוטורית בכתף.
האם זריקת PRP יעילה לטיפול בקרע בגיד הכתף?
הזרקת פלזמה עשירה בטסיות (PRP) עשויה להיות יעילה מאוד, במיוחד במקרים של קרע בגיד הכתף רוטטור קף מסוג חלקי או דלקות כרוניות (טנדינופתיה). הטיפול, שעלותו כ-6,400 ש"ח לסדרה של שלוש הזרקות, רותם את גורמי הגדילה של המטופל לעידוד תהליכי ריפוי והפחתת דלקת. בעוד שהעדויות לגבי סגירה מוחלטת של קרע מלא באמצעות PRP עדיין מוגבלות, מטופלים רבים חווים הקלה ניכרת בכאב ושיפור באיכות הרקמה, מה שעשוי לדחות או למנוע את הצורך בניתוח.
הבהרה
המידע במאמר זה נועד להעשרה בלבד ואינו מחליף ייעוץ, אבחון או טיפול רפואי אישי.


