עקצוץ, צריבה וכאב בקרסול: כך מזהים ומטפלים בתסמונת המנהרה הטרסלית
אתם יוצאים לריצת הבוקר, ואחרי כמה קילומטרים מופיע תחושה מוזרה — עקצוץ בסוליה, צריבה לאורך הקרסול הפנימי, ולפעמים אפילו תחושת "סכין" שמקרינה לכיוון בהונות הרגל. אתם עוצרים, מנענעים את הרגל, ממתינים — והתחושה חולפת. בפעם הבאה היא מגיעה מוקדם יותר. ובפעם שאחריה, גם כשעמדתם בתור בסופרמרקט.
תסמונת זו, הידועה בשם תסמונת המנהרה הטרסלית (Tarsal Tunnel Syndrome, בקיצור TTS), היא פגיעה עצבית בקרסול שמוכרת ברפואת הספורט אך עדיין אינה מאובחנת מספיק. היא מטרידה רצים, כדורגלנים, שחקני כדורסל ועוד — ויכולה להפוך לבעיה כרונית אם לא מטפלים בה נכון.
📌 נקודות מפתח
- תסמונת המנהרה הטרסלית נגרמת מלחץ על עצב השוק האחורי (Posterior Tibial Nerve) במעברו דרך מנהרה צרה בקרסול
- תסמינים אופייניים: עקצוץ, צריבה, אובדן תחושה בסוליה ובכף הרגל, הנחמרים בפעילות ובעמידה ממושכת
- נפוצה במיוחד אצל רצים, קופצים ואצל מי שיש להם כף-רגל שטוחה או פרונציה מוגזמת
- אבחון נכון כולל בדיקה קלינית, מבחן טינל, ולעיתים EMG ו-MRI
- רוב המקרים מגיבים היטב לטיפול שמרני; ניתוח שמור למקרים עמידים
מה היא תסמונת המנהרה הטרסלית?
המנהרה הטרסלית היא מסדרון אנטומי ממש מאחורי הקרסול הפנימי (הבליטה הפנימית של הקרסול — ה-Medial Malleolus). דרך מנהרה זו עוברים עצב השוק האחורי, גידים ועורקים חשובים. הרצועה הגמישה שמכסה את המנהרה — ה-Flexor Retinaculum — אינה יכולה להתמתח הרבה, ולכן כל עלייה בלחץ הפנימי תגרום לדחיסה ישירה של העצב.
כאשר עצב השוק האחורי נדחס, הוא שולח אותות כאוב, עקצוץ ואובדן תחושה אל כף הרגל, הסוליה, העקב ולעיתים עד לבהונות. זהו בדיוק המנגנון שמאחורי התסמינים האופייניים של TTS.
מי נמצא בסיכון?
ספורטאים ורצים — קבוצת סיכון ייחודית
ריצה מפעילה עומסים חוזרים ונשנים על אזור הקרסול. כל צעד כולל דחיסה, כיפוף וסיבוב — ופעולות אלו יכולות ליצור לחץ מצטבר על המבנים שעוברים דרך המנהרה הטרסלית. בפרט, פרונציה מוגזמת (כף רגל שנוטה פנימה) מותחת ומלחיצה את עצב השוק האחורי שוב ושוב בכל פסיעה.
גורמי הסיכון העיקריים כוללים:
- כף רגל שטוחה (פלטפוס) — קריסת הקשת הפנימית דוחסת את הצד הפנימי של הקרסול
- פציעות קרסול קודמות — נקעים חוזרים יוצרים רקמת צלקת שעלולה לאחד ולמגע את המנהרה
- ריצה בכמויות גדולות — עומס אימוני מצטבר ללא מספיק התאוששות
- גידולים שפירים קטנים — ציסטות, גנגליה או ורידים נפוחים יכולים לתפוס מקום יקר בתוך המנהרה
- ספורט שכולל קפיצות וספרינטים — כדורסל, כדורגל, ג'ודו
גורמים גופניים נוספים
מחלות כמו סוכרת, תת-פעילות של בלוטת התריס ודלקת מפרקים שגרונית עלולות גם הן לתרום להתפתחות TTS, שכן הן משפיעות על רקמות העצב ועל נפח הנוזלים באזור.
סימנים ותסמינים — איך תדעו שזה TTS?
התסמינים של תסמונת המנהרה הטרסלית נוטים להיות מתעתעים: הם מגיעים ומתפוגגים, לפעמים משתנים מיום ליום, ולא תמיד מצביעים בדיוק על מקום הבעיה.
הסימנים הנפוצים ביותר:
- עקצוץ או תחושת "סיכות" בכף הרגל — בעיקר בסוליה ובמפרקי הבהונות
- כאב צורב לאורך הקרסול הפנימי — מיד מאחורי הבליטה הפנימית
- אובדן תחושה חלקי — "חוסר הרגשה" בחלק מאצבעות הרגל
- תחושת "זרם חשמלי" — הקורנת מהקרסול לכיוון הרגל
- כאב שמתגבר בעמידה ממושכת, ריצה וירידות ומוקל במנוחה
נקודה חשובה: הכאב לעיתים קרינה כלפי מעלה לשוק, מה שיכול לבלבל אפילו רופאים מנוסים ולגרום לאבחון שגוי.
כאב בעקב ובסוליה מזכיר דלקת בסרט הסוליה (פלנטר פשיאיטיס), אך בפלנטר פשיאיטיס הכאב הוא בעיקר בבוקר ומתמקד בעקב — ולא בעקצוץ ובתחושה הנוירולוגית. ב-TTS, התסמין הנוירולוגי (עקצוץ, צריבה, אובדן תחושה) הוא המרכזי. חשוב להגיע לאבחון מדויק, כי הטיפול שונה לחלוטין.
אבחון — מה המומחה בוחן?
אבחון תסמונת המנהרה הטרסלית הוא בראש ובראשונה קליני. הבדיקה כוללת מספר שלבים:
מבחן טינל (Tinel's Sign)
הרופא מקיש בעדינות על האזור שמאחורי הקרסול הפנימי. אם הנקישה מייצרת עקצוץ או תחושה חשמלית שקורנת לכיוון כף הרגל — הממצא חיובי ומחשיד ל-TTS.
בדיקות הדמיה
- MRI — מסייע לזהות גורמים מבניים ללחץ: ציסטות, גידולים, ורידים מורחבים או שינויים ברקמות
- אולטרסאונד — מאפשר הערכה דינמית של העצב ושל המבנים הסמוכים
בדיקה נוירופיזיולוגית (EMG/NCS)
בדיקת הולכה עצבית מודדת את מהירות הולכת האות החשמלי לאורך עצב השוק האחורי. האבחון הנוירופיזיולוגי הוא כלי חשוב, אך יש לו מגבלות — ולכן תמיד משולב עם הבדיקה הקלינית.
דרכי טיפול
טיפול שמרני — הבסיס
הרוב המכריע של מקרי TTS מגיב היטב לגישה שמרנית, ובמיוחד כאשר מאבחנים מוקדם:
- מדרסים אורתופדיים מותאמים — תומכים בקשת הפנימית, מפחיתים פרונציה ומורידים את הלחץ על המנהרה
- פיזיותרפיה — כולל חיזוק שרירי השוק והרגל, תרגילי "גלישת עצב" (Nerve Gliding) שמשחררים את העצב מהידבקויות
- שינוי עומס האימון — הפחתת קצב, קילומטראז' ועצימות עד להשתכנות הדלקת
- תרופות נוגדות דלקת (NSAID) — להקלה על הדלקת הסביב-עצבית
- הזרקת קורטיקוסטרואידים — מסייעת לחלק מהמטופלים בהפחתת הנפיחות מסביב לעצב
לספורטאים שחוזרים לפעילות אחרי TTS, חשוב לשלב עבודה על ביומכניקה: תיקון דפוס הריצה, חיזוק שרירי הגלוטאוס והקרסול ולבישת נעלי ריצה המתאימות לסוג כף הרגל.
הזרקות מודרכות ו-PRP
כחלק מהטיפול הביולוגי המתפתח, חלק מהמומחים משלבים הזרקות מודרכות אולטרסאונד — כולל PRP (פלסמה עשירה בטסיות) — לתמיכה בהחלמת הרקמות העצביות. כלי זה עדיין בתהליך מחקר לגבי TTS, אך ממצאים ראשוניים מבטיחים.
ניתוח לשחרור המנהרה — מתי זה נחוץ?
כאשר הטיפול השמרני אינו מביא לשיפור לאחר מספר חודשים, ניתן לשקול ניתוח לשחרור המנהרה הטרסלית. הניתוח כולל חתך קטן ליד הקרסול, שחרור הרצועה הדוחסת ופינוי כל גורם מבני שתופס מקום (ציסטה, גידול). בשנים האחרונות יש עלייה בגישות מינימום פולשניות (אנדוסקופיות) שמאפשרות החלמה מהירה יותר.
מחקרים על ספורטאים שעברו ניתוח לשחרור מנהרה טרסלית מראים שרוב המטופלים הצליחו לחזור לפעילות ספורטיבית מלאה לאחר הניתוח והשיקום.
חזרה לספורט אחרי TTS — ציר הזמן
אין פרוטוקול אחיד שמתאים לכולם, אך קווים כלליים:
- טיפול שמרני: שיפור ניכר לרוב תוך 6–12 שבועות, עם חזרה מלאה לפעילות לאחר 3–6 חודשים
- לאחר ניתוח: 4–8 שבועות בסד/גבס ופיזיותרפיה, חזרה לריצה קלה לאחר 3–4 חודשים, ולפעילות מלאה תוך 6 חודשים
חזרה מהירה מדי לפני שהרקמה העצבית התאוששות היא אחת הסיבות הנפוצות לחזרת הכאב. עצב לוקח זמן — ולכן עקשנות לא תעזור כאן.
לקריאה נוספת על כאבים עצביים וחזרה לספורט, ראו גם את המאמר שלנו על כאב בגיד אכילס ועל עומס יתר בריצה.
שאלות נפוצות
האם TTS יכולה להופיע בשתי הרגליים?
כן, במקרים נדירים ה-TTS מופיעה בשני הקרסולים. זה שכיח יותר כאשר הגורם הוא מחלה מערכתית (כמו סוכרת או תת-פעילות של בלוטת התריס) ולא גורם מכני מקומי.
האם TTS דומה לתעלת שורש כף היד (Carpal Tunnel)?
כן! מבחינה אנטומית ומנגנונית, תסמונת המנהרה הטרסלית היא המקבילה של תעלת שורש כף היד בכף הרגל — אך נדירה בהרבה. שתיהן כוללות לחץ על עצב בתוך מנהרת רקמות צרה, ושתיהן מייצרות תסמינים נוירולוגיים דומים.
מדוע TTS מאוחרת לאבחון?
כיוון שהתסמינים דומים מאוד לפציעות שכיחות יותר — פלנטר פשיאיטיס, נקע קרסול, דלקת גיד אכילס — ולכן נצרכים הסתייגות, ידע ובדיקה ממוקדת כדי לאבחן אותה נכון. לפעמים המטופלים מגיעים לאחר שטופלו שוב ושוב בלי הצלחה, עד שהאבחון הנכון עולה.
האם מדרסים ייעשו את כל העבודה?
מדרסים יכולים לשפר משמעותית את המצב — בעיקר כשהגורם הוא פרונציה מוגזמת או כף רגל שטוחה. אך הם כלי אחד בתוך תוכנית טיפול כוללת. ללא תיקון ביומכני, חיזוק שרירי ושינוי עומסי אימון, הבעיה עלולה לחזור.
⚕️ הסתייגות רפואית: המאמר נכתב למטרות מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי אישי. אם אתם חווים כאב, עקצוץ או אובדן תחושה בקרסול ובכף הרגל, חשוב להגיע לבדיקה מקצועית. ד״ר גיא מעוז, מנתח אורתופד מומחה בכתף וברך, מכיר היטב פגיעות עצביות בקרסול וביתר מפרקי הגוף, ויוכל להפנות אתכם לאבחון המדויק ולמומחה הנכון בתחום הרגל והקרסול. לייעוץ ראשוני — orthoguy.co.il.