כאב במרפק הגולף: מה זה מדיאל אפיקונדיליטיס וכיצד מטפלים בו?

כאב בצד הפנימי של המרפק הוא תופעה שמוכרת לרבים – לא רק לשחקני גולף, אלא גם לזורקי בייסבול, שחיינים, שחקני טניס ואפילו אנשים שמרימים משאות כבדים בחדר הכושר. המצב הזה נקרא מדיאל אפיקונדיליטיס, ובשפה העממית – 'מרפק גולף'. במאמר זה נסביר מה קורה ברקמות, מדוע הכאב מופיע, וכיצד ניתן לחזור לפעילות ספורטיבית מלאה.

מה הוא מדיאל אפיקונדיליטיס?

המרפק הוא מפרק מורכב שמאפשר כיפוף, יישור וסיבוב של האמה. בצד הפנימי של המרפק נמצא האפיקונדיל המדיאלי – בליטת עצם שאליה מחוברים גידי שרירי כף היד והאצבעות. כאשר שרירים אלה נמצאים בעומס חוזר ונשנה – בין אם בגלול גולף, בגלל זריקות חוזרות או בגלל אימונים אינטנסיביים – מתפתחת דלקת ניוונית (טנדינופתיה) באזור חיבור הגיד לעצם. התוצאה היא כאב, רגישות למגע ולעיתים גם חולשה בשרירי האמה.

מי נמצא בסיכון?

בניגוד למה שהשם מרמז, רק חלק קטן מהמאובחנים הם שחקני גולף. מדיאל אפיקונדיליטיס שכיח גם בקרב:

זורקים: שחקני בייסבול, כדורעף וכדוריד חווים כוחות גבוהים במיוחד בשלב הזריקה, שמעמיסים על הגידים בצד הפנימי של המרפק.

שחיינים: תנועות החתירה החוזרות יוצרות מאמץ מצטבר על הגידים הפנימיים.

מתאמני כוח: הרמת משקולות בתנועות לא נכונות, במיוחד ב'קרל' לדו-ראשי, עלולה לגרום לעומס יתר.

עובדי ידניים: נגרים, צבעים ואנשים שמבצעים תנועות כף-יד חוזרות עלולים גם הם לפתח את המצב.

איך מזהים את הסימפטומים?

הסימן הבולט ביותר הוא כאב מקומי בצד הפנימי של המרפק, שמתגבר בעת אחיזה, כיפוף כף היד כלפי פנים, או סיבוב האמה פנימה. לעיתים הכאב מקרין לאורך האמה הפנימית לכיוון כף היד. אנשים מדווחים על קושי להחזיק ספל קפה, לסחוט מגבת או לנהוג.

חשוב להבדיל בין מרפק גולף לבין פגיעות אחרות באזור, כמו פגיעה בעצב האולנרי (שגורמת לנימול באצבע הרביעית והחמישית) או אי-יציבות של המפרק. לכן, אבחון מקצועי על ידי רופא אורתופד הוא צעד קריטי.

כיצד מאבחנים?

האבחון הוא בעיקרו קליני – הרופא בודק את נקודות הרגישות, מבצע מבחנים ספציפיים לכיפוף כף היד ואחיזה ומעריך את טווח התנועה. לעיתים מבצעים אולטרסאונד שמאפשר לראות שינויים בגיד, ובמקרים מסוימים MRI על מנת לשלול פגיעות נוספות כמו קרע בגיד. דר' גיא מעוז, מומחה לפציעות ספורט בברך ובכתף, מדגיש שאבחון מדויק הוא הבסיס לטיפול אפקטיבי.

אפשרויות הטיפול

טיפול שמרני

הרוב המכריע של המטופלים מחלים באמצעות טיפול שמרני בלבד. השלב הראשון הוא הפחתת פעילות מעוררת כאב. לאחר מכן מתחילים בפיזיותרפיה המתמקדת בתרגילי כיפוף-אקסצנטריים של הגיד, חיזוק שרירי האמה וגמישות. לעיתים משתמשים בסד מרפק ייעודי שמפחית את העומס על אזור ההתחברות.

זריקות ופלזמה עשירה בטסיות (PRP)

כאשר הטיפול השמרני אינו מספיק, ניתן לשקול זריקת קורטיקוסטרואיד לאזור הכואב להקלה קצרת טווח. בשנים האחרונות יש עניין גובר בטיפול ב-PRP – הזרקת פלזמה עשירה בגורמי גדילה מהדם של המטופל עצמו, במטרה לעודד ריפוי רקמות.

טיפול כירורגי

פחות מ-10% מהמטופלים זקוקים לניתוח. הניתוח כולל ניקוי הרקמה הניוונית ועיגון מחדש של הגיד לעצם. ההתאוששות לאחר ניתוח אורכת בדרך כלל 3-6 חודשים. לפרטים נוספים על אפשרויות טיפול אצל דר' גיא מעוז ניתן לפנות דרך האתר.

חזרה לספורט ומניעת הישנות

החזרה לספורט חייבת להיות הדרגתית ומבוקרת. חשוב ללמוד טכניקת זריקה או תנועה נכונה, לחמם לפני פעילות ולמתוח את שרירי האמה לאחריה. שחקני גולף צריכים לשים לב לאחיזה ולמנח – אחיזה חזקה מדי היא גורם סיכון מוכר. בניית כוח הדרגתית של שרירי האמה מפחיתה משמעותית את הסיכון לחזרת הפציעה.

שאלות ותשובות נפוצות

כמה זמן לוקח להחלים ממרפק גולף?

בטיפול שמרני נכון, רוב האנשים חשים שיפור תוך 6-12 שבועות, אך החלמה מלאה יכולה לקחת עד חצי שנה. חשוב לא לחזור לפעילות מלאה מוקדם מדי, כי הדבר עלול להגדיל את הסיכון לכרוניות.

האם עלי להפסיק לחלוטין להתאמן?

לא בהכרח. ברוב המקרים ניתן להמשיך בפעילות שאינה מעמיסה על המרפק הפנימי, כמו אימוני רגליים או פעילות אירובית. הפיזיותרפיסט יתאים תוכנית אישית שמאפשרת שמירה על כושר תוך הפחתת עומס מהאזור הפגוע.

האם זריקת קורטיזון מרפאה את הבעיה?

זריקת קורטיזון מספקת הקלה בכאב לטווח קצר ויכולה לאפשר התחלה של פיזיותרפיה, אך היא אינה מטפלת בגורם השורשי. לאחר הזריקה חשוב לבצע תוכנית שיקום מסודרת.

מתי כדאי לפנות לרופא?

אם הכאב בצד הפנימי של המרפק נמשך יותר משבועיים, מפריע לפעילות יומיומית, או מלווה בנימול ובחולשה בכף היד – יש לפנות לאבחון רפואי ללא דיחוי.

כתבה זו מיועדת למידע כללי בלבד ואינה מהווה ייעוץ רפואי. לאבחון מדויק וטיפול מותאם אישית, פנו לדר' גיא מעוז, מנתח אורתופד מומחה בפציעות ספורט.