כאב במרפק הגולפאי: מה זה מדיאל אפיקונדיליטיס וכיצד מטפלים בו?
כאב בצד הפנימי של המרפק הוא תלונה שכיחה בקרב ספורטאים רבים – לא רק גולפאים. רצים, שחיינים, שחקני בייסבול ואפילו מתאמנים בחדר כושר עלולים לסבול ממצב המכונה 'מדיאל אפיקונדיליטיס', או בשמו הפופולרי – 'מרפק הגולפאי'. אם אתם חשים כאב חד או עקשני בחלק הפנימי של המרפק, המאמר הזה נכתב עבורכם.
מהו מדיאל אפיקונדיליטיס?
המדיאל אפיקונדיל הוא הבליטה הגרמית הבולטת בצד הפנימי של המרפק. שרירי האמה האחראים על כיפוף כף היד והאצבעות מחוברים לעצם זו באמצעות גידים. כאשר חלה עומס חוזרני ויתר מאמץ, הגידים הללו מתדרדרים ונגרמת דלקת מיקרוסקופית ברקמה – מצב שמוביל לכאב, רגישות ולעתים אף להגבלת תנועה.
בניגוד ל'מרפק הטניסאי' (לטראל אפיקונדיליטיס) הממוקם בצד החיצוני של המרפק, מדיאל אפיקונדיליטיס נמצא בצד הפנימי, וכרוך בעיקר בשרירי הכיפוף ולא הפשיטה.
מי נמצא בסיכון?
בניגוד לשם, מדיאל אפיקונדיליטיס אינו בלעדי לגולפאים. הוא שכיח במיוחד בקרב:
- שחקני גולף – בשל תנועת ה'סווינג' החוזרת
- שחקני בייסבול וסופטבול – בעיקר בגלל תנועת הזריקה
- שחיינים – עקב תנועות ידיים חוזרניות במים
- מתאמנים בחדר כושר – במיוחד אלה שמבצעים הרמות כבדות עם כיפוף שורש כף היד
- עובדים המבצעים עבודת יד אינטנסיבית לאורך שעות רבות
תסמינים שכדאי להכיר
התסמינים העיקריים כוללים:
- כאב בצד הפנימי של המרפק, שמתגבר בזמן פעילות
- רגישות למגע על הבליטה הגרמית הפנימית
- תחושת חולשה בכף היד ובאמה
- נימול או עקצוץ לאורך האצבע הרביעית והחמישית (כאשר יש מעורבות של עצב האולנר)
- קושי לאחוז בחפצים או לפתוח בקבוק
חשוב לשים לב: אם מלווה נימול או הקרנה לאורך היד, יש לשלול מעורבות של עצב האולנר – מצב המחייב הערכה רפואית מיידית.
כיצד מאבחנים את המצב?
האבחנה מתחילה בבדיקה קלינית מקיפה. הרופא יבדוק את נקודות הרגישות, יבצע מספר מבחנים פרובוקטיביים (כמו כיפוף כף היד נגד התנגדות) ויעריך את טווח התנועה. לעתים יוזמנו בדיקות הדמיה כגון:
- אולטרסאונד – לאיתור שינויים בגיד בזמן אמת
- MRI – לאבחון מדויק של מידת הנזק ברקמות הרכות
- צילום רנטגן – לשלילת פגיעה גרמית או גרמיפיקציה בגיד
אפשרויות הטיפול
טיפול שמרני – השלב הראשון
הטיפול השמרני הוא קו ראשון והצלחתו גבוהה ברוב המקרים. הוא כולל:
- מנוחה יחסית והפחתת העומס על המרפק
- קרח מקומי בשלב החריף
- פיזיותרפיה – חיזוק שרירי האמה, מתיחות ועבודה על הביומכניקה
- סד מרפק (מגן אפיקונדיל) להפחתת עומס על הגיד בזמן פעילות
- תרופות נוגדות דלקת לא סטרואידיות (NSAIDs) לתקופה קצרה
טיפולים מתקדמים
כאשר הטיפול השמרני אינו מספיק לאחר מספר חודשים, ניתן לשקול:
- הזרקות PRP (פלזמה עשירת טסיות) – מעודדות ריפוי טבעי של הרקמה
- גלי הלם (ESWT) – טיפול לא פולשני לגירוי החלמה
- הזרקות קורטיזון – להפחתת דלקת, אם כי לא מומלצות לטווח ארוך
טיפול ניתוחי
במקרים נדירים בהם כל הטיפולים השמרניים נכשלו, ניתוח לניקוי רקמת הגיד הפגועה עשוי להיות הפתרון. הניתוח מבוצע לרוב בטכניקה מינימלית פולשנית ושיעורי ההצלחה גבוהים. לפרטים נוספים על טיפולים ניתוחיים במרפק, ניתן להיכנס לאתר orthoguy.co.il.
חזרה לספורט – מתי ואיך?
החזרה לפעילות ספורטיבית צריכה להיות הדרגתית ומבוקרת. ברוב המקרים, עם טיפול נכון, ניתן לחזור לפעילות מלאה תוך 6-12 שבועות. חשוב לתקן את הטכניקה הספורטיבית, לחזק את שרירי האמה ולבנות את העומס בהדרגה. דר' גיא מעוז ממליץ על ליווי פיזיותרפיסט מנוסה לאורך תהליך השיקום.
שאלות ותשובות נפוצות
האם מדיאל אפיקונדיליטיס יכול להחלים לבד?
מקרים קלים עשויים להשתפר עם מנוחה מספקת, אך ברוב המקרים נדרש טיפול מקצועי כדי למנוע הפיכתו למצב כרוני. התעלמות מהכאב ו'דחיפה קדימה' עלולה להחמיר את הנזק לגיד.
מה ההבדל בין מרפק גולפאי למרפק טניסאי?
מרפק טניסאי פוגע בצד החיצוני של המרפק ומערב את שרירי הפשיטה של כף היד, בעוד שמרפק גולפאי פוגע בצד הפנימי ומערב את שרירי הכיפוף. שניהם נגרמים מעומס חוזרני, אך הטיפול והביומכניקה שונים.
האם הזרקת קורטיזון מסוכנת?
הזרקת קורטיזון יכולה לסייע בהפחתת כאב לטווח קצר, אך שימוש חוזרני עלול להחליש את רקמת הגיד. לכן, מומלץ להגביל את מספר ההזרקות ולשלבן עם טיפול שמרני.
מתי פונים לרופא אורתופד?
יש לפנות לרופא כאשר הכאב נמשך מעל שלושה שבועות, מלווה בנימול ביד, או כאשר הוא פוגע משמעותית בתפקוד היומיומי. אבחון מוקדם מאפשר טיפול יעיל ומניעת סיבוכים.
הצהרת אחריות רפואית: מאמר זה נועד למטרות מידע כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי מקצועי. לאבחון מדויק וטיפול מתאים, מומלץ לפנות לדר' גיא מעוז, מנתח אורתופדי מומחה לפציעות ספורט, דרך האתר orthoguy.co.il.